חוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977

חוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשס"ה)
בחוק זה -
"עיסוק בפסיכולוגיה" - עיסוק מקצועי כמשלח-יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני-אדם, וכן טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור, הנעשים בדרך כלל בידי פסיכולוג;
"פסיכולוג" - אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר;
"בעל היתר" - מי שניתן לו לפי חוק זה היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה;
"מחלה מסכנת", של פסיכולוג או מבקש רישום - אחת מאלה:
(1) מחלת נפש;
(2) מחלה העשויה לסכן בריאות בני האדם שבטיפולו;
(3) מחלה או כושר לקוי העשויים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בפסיכולוגיה לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מועצה" - מועצת הפסיכולוגים המוקמת לפי סעיף 47;
"ועדת הרישום" - ועדה שהתמנתה לפי סעיף 13;
"פסיכולוג מומחה" - פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים כבעל תואר מומחה בענף מומחיות שהוכר לפי חוק זה;
"פסיכולוג מומחה-מדריך" - פסיכולוג מומחה, הרשום לפי חוק זה בפנקס הפסיכולוגים גם כמדריך;
"מנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או סגנו.
פרק ב' - העיסוק בפסיכולוגיה (תיקון: תשל"ח)
2. ייחוד העיסוק (תיקון: תשס"ה)
(א) לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו לפי סעיף 19.
(ב) בעל תואר "בוגר" בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, או בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ-לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר "בוגר" כאמור - לא יעסוק בפסיכולוגיה אלא בפיקוחו או בהדרכתו של פסיכולוג במקום עבודה שהכירה בו המועצה או בצבא-הגנה לישראל ובתקופות אלה: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: